האם מטרת הספר היא להתיר כל פאה שהיא?
כתב בקונטרס שקר החן: "הספר "חן וכבוד"... שם לו למטרה להתיר את הפאות הנכריות בכל אופן ובכל צורה ובכל דרך שהיא".
האמת: הדברים הללו הם שקר מוחלט, כי בהקדמת הספר הדגיש המחבר בזה הלשון: "נראה שפאה הארוכה או נפוחה באופן חריג ובולט, תהיה אסורה גם לדעת הפוסקים המתירים, כדינו של בגד אדום. ותסרוקות חריגות אסורות גם לרווקות משום חוסר צניעות, כי אסור לבת ישראל להתבלט ולהיות יוצאת דופן בין הנשים במלבושיה, ואין לערב ענין זה בהיתר הפאה גופא, ולנצל זאת לאיסור גורף".
כמו כן ציטט שם מדברי הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, לגבי הגדרת פאה שאינה צנועה: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון... שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".
ולסיכום כתב המחבר בפסקה זו, "ולכן הכל תלוי במנהג המקום, ואם הפאה יוצאת דופן ממנהג הנשים באותו מקום, אסורה היא משום פריצות. וזהו כלל בסיסי בהלכות צניעות, שיהיה מכוסה מה שצריך להיות מכוסה, ולא יהיה חריג ובולט".
וכדברים האלה כתב הגר"י פוזן במכתבו שהובא בספר חן וכבוד פרק א', והגר"מ שטרנבוך הנ"ל, ועוד ועוד, כגון מה שהביא בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז אויערבאך, חלק ג' עמ' ע'): "התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'.
המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על כל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות - זה בסדר".
וממילא מחבר הספר לא חידש מאומה. וייחוס הדברים למחבר הספר הוא הטעיה של הקורא.
